בס"ד כ"א שבט תשפ"ה
הציצית בתורת רבי צדוק / אלונה דניאל
בתורה נ"ה בצדקת הצדיק רבי צדוק קובע כי עיקר העבירות באים בגלל השכחה או במילים אחרות שעיקר השכחה היא בלב ולא במוח.
רבי צדוק ממשיך ואומר שאדם יכול לזכור את הדברים במוח, כלומר יש לו את הידיעה מה אסור ומה מותר ועדיין יחטא כיוון שבלב אינו זוכר, אין לו את הזיקה מהמוח ללב, ולכן אין מתעורר לעשיה (כי הרי בכוחו של הרגש לעורר לפעולה). "כי אם האדם היה זוכר בהרגשת הלב שה' יתברך ציווה על זה לא לעשות לא היה עושה".
בתורה זו רבי צדוק מביא את הגמרא במסכת מנחות מ"ד ע"א המספרת על אדם אחד שכנראה היה עבריין אבל במצוות ציצית היה זהיר. אותו אדם שמע שיש זונה מעבר לים שנוטלת 400 זהובים בשכרה. שלח לה 400 זהבים וקבע זמן להגיע אליה. כשהגיע אליה הציעה לו 7 מיטות, זו מעל זו, כשבין כל אחת סולם של כסף והעליונה מיטה של זהב. עלתה וישבה על גבי העליונה כשהיא עירומה ואף הוא עלה. תוך כדי שהוא מתיישב על המיטה ארבעת הפתילים של הציצית טפחו לו על פניו, הוא חוטף זעזוע ומפיל את עצמו מהמיטה העליונה לרצפה. היא יורדת מן המיטה וכיוון שזו השפלה בשבילה היא משביעה אותו שלא תתן לו ללכת עד שלא יגיד לה מה המום שמצא בה. הוא נשבע לה בעבודת המקדש שלא ראה אישה יפה כמותה אלא שהציצית שמרה עליו לא לעשות את המעשה. שהרי נאמר, במצוות ציצית פעמיים "אני ה' אלוקיכם"- כלומר אני ה', עתיד להיפרע מן העובר על מצוותיי ואני ה' שעתיד לשלם שכר למקיימיה וארבעת הפתילים נדמו לו כ4 עדים שיעדו עליו ולכן כבר לא רצה לעשות שום דבר רע. אותו אדם הלך לחטוא במזיד, הלב שלו שכח את מה שהמוח זכר אבל הציצית שהיתה לו מול העיניים חידשה לו את הזכירה מהמוח ללב, הרגש התעורר ומעורר אותו לפעול ולא לחטוא.
מה משכיח את הדברים מהלב שלנו?
עונה רבי צדוק "רק שהיצר מעלים ממנו" כעניין "שמנת עבית כשית" (דברים לב טו). פסוק זה עם ישראל נמשל לבמה שמקבלת מזון בשפע וכשהיא שבעה ושמנה מרגישה שאין צורך באדון שלה. כך האדם לפעמים לבו נעשה אטום לדבר ה', כאילו שיש כיסוי של שכבת שומן על ליבו.
הציצית יכולה לעזור להורדת הכיסוי מהלב ולא לתת ליצר להעלים מאתנו את הקב"ה.
זה מה שמלמד אותנו רבי צדוק, שאנחנו חיים בעולם של הסחות דעת, הלב יכול להתכסות ולהירדם בקלות או במילים שלו "שכחת הלב" אבל, שיש בכוחה של הציצית לעזור לנו להחזיק את הזכרון חזק בלב ולעורר אותו לפעול עם ה'.
הכל כבר כתוב בפסוק: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר ט"ו)